משבר הקורונה מחקרים רלוונטים

כאן יפורסמו מחקרים רלוונטיים למשבר הקורונה.

על מנת לפרסם בעמוד ניתן לשלוח מחקרים רלוונטים למייל: David@hevra.haifa.ac.il .

השלכות המשבר הכלכלי בעקבות מגפת הקורונה על אי-שוויון בישראל

המחקר שלנו הינו בין הראשונים בישראל (וגם במדינות אחרות) המתעד את התפתחות ההשלכות של מגפת הקורונה על עולם התעסוקה.  על מנת לבחון את ההשלכות של המשבר הכלכלי הנובע ממגפת הקורונה על מימדים של אי שוויון בשוק העבודה בישראל, אנו עורכים סקר ארוך טווח בקרב כ-2,000 עובדים ועובדות שהיו מועסקים לפני פרוץ המשבר, ועוקבים אחריו (כל רבעון) במהלך השנתיים הראשונות של היציאה מהמשבר.

מצורף קישור לאתר שהקמנו לליווי הפרויקט. בשלב זה, אנו מציגים באתר טעימה ראשונית מהממצאים של הגל הראשון.

עורכי המחקר: מאיר יעיש וטלי קריסטל

אתר הפרויקט

היום שאחרי משבר הקורונה: תכנית לאומית להפקת לקחים ולרפורמה בתהליכי קביעת מדיניות וניהול השירות הציבורי בישראל

ערן ויגודה-גדות, שלמה מזרחי, ניסים כהן

משבר הקורונה הגלובאלי מחריף ומתקרב במדינות מסוימות לרתיחה. המצב בישראל נמצא בימים אלה תחת שליטה יחסית עם מספר נדבקים ומתים מוגבל יחסית שאינו מגיע לתחזיות הפסימיות והעגומות אלא נמצא בגבולות יכולת הספיגה של המערכת. אין ספק שתוך תקופה מסוימת של שבועות, קצרים או ארוכים יותר, תיחלץ ישראל מהמשבר ותצטרך להתחיל ולשקם את המשק, החברה והמערכת השלטונית שנפגעה מהמשבר החמור הזה.

במחקר המוצע ננסה להציע סקירה השוואתית של התמודדות מדינות שונות בעבר עם שאלת תכנון מערכת קביעת המדיניות הציבורית ביום שאחרי המשבר. ההיסטוריה האנושית רוויה מצבי משבר וחירום שהתחוללו מדי מספר שנים והיו פועל יוצא של מעשה ידי אדם ואירועים טבעיים. מאז ראשית המאה ה-20 חווינו את מגפת השפעת הספרדית, המשבר הכלכלי הגדול של סוף שנות ה-20 ותחילת שנות ה-30, מלחמת העולם הראשונה והשנייה, מגפות כמו האבולה, האיידס, הסארס, ושפעת החזירים, התמוטטות בועת ההיי-טק בראשית שנות ה-2000 ומשבר הסאב-פריים הגדול של תחילת המאה ה-21. משברים אלה ואחרים אילצו מדינות לשנות את דפוסי קבלת ההחלטות הממשלתית ואת התכנון הלאומי בצורות שונות.

המחקר ינסה למפות משברים אלה ואחרים ולבחון שאלות רבות מהן יהיה ניתן ללמוד לגבי צרכי היום שאחרי משבר הקורונה הנוכחי: מה הם המקרים ברי ההשוואה שיכולים ללמד אותנו באופן משמעותי על המשבר הגלובאלי המחולל כיום? האם היו למדינות השונות תוכניות יציאה מהמשברים האלה ומה היה אופיין של התוכניות? איזה תחומים הקיפו התוכניות האלה ואיזה שאלות שאלו? האם התוכניות יצאו לפועל ובאיזה מידה? מי היה שותף לתכנון הצעות אלה והם הייתה מעורבות של שחקנים מדינתיים, חברתיים, כלכליים ואחרים ובאיזה מידה? במה הייתה כרוכה הוצאתן של תכוניות אלה לפועל ומה היה נדרש לעשות במישור הפוליטי, החברתי, הכלכלי והבינלאומי בהקשר זה? מה הייתה מידת שיתוף הפעולה הבינלאומי בתכנון ומימוש תוכניות אלה? מה הייתה מידת ההצלחה של תוכניות אלה ובמה הייתה ההצלחה תלויה בעיקר?

אנו מבקשים לדעת מה יכולה מדינת ישראל ללמוד מתוכניות אסטרטגיות ולאומיות אלה וכיצד תוכל לגבש במהירות מסגרת שתפיק מהמשבר הנוכחי שינוי חיובי בעל משמעות למדינה ולאזרחיה. המחקר יוצא מתוך הנחה שפעולות היום שאחרי חייבות להיות מגובשות כבר כיום ולכן הדחיפות בעיצובן. ננסה לערב במחקר מספר מומחים בתחומי המדיניות הציבורית שיש להם פרספקטיבה רחבה לגבי השירות הציבורי בישראל ויגיעו מתוך תחומי הממשל והמערכת הפוליטית, המנהל והמדיניות הציבורית הלאומית והמקומית, מדיניות כלכלית ופיסקאלית,  מדיניות רווחה ובריאות, מדיניות סביבה ותכנון ועוד.

הכוונה לנסות ולייצר מסמך אינטגרטיבי שמתווה מפת דרכים ומסגרת לעבודה מעמיקה יותר שניתן יהיה לייצר בחודשים הבאים. זהו מעין מבחן של הספרות הקיימת ובחינת היתכנות ללמידה כוללת ממנה ולהפקת לקחים ממקרי העבר.

Building public resilience and trust in times of Coronavirus global pandemic hazards: An integrative approach of individuals and the society

Shlomo Mizrahi, Eran Vigoda-Gadot, Nissim Cohen, Adar Ben-Eliyahu, Uri Hertz, Efrat Mishor, Rotem Miller-Mor, Gal Levy

In the recent two decades many societies have experienced mass emergencies, natural disasters, terror attacks and other crisis situations due to climate change, globalization and the mutual dependence between societies. The close ties between societies have increased the probability of cascading emergencies, as we have witnessed with the most recent alarming example of the global outbreak of the Coronavirus.

Such situations call for coordinated government actions, international cooperation between governments and other sectors such as non-governmental organizations and the private sector. Concurrently, governments all over the world develop and implement policy measures to minimize the effects of crises such as pandemics and increase public readiness, as well as improve the handling of crisis when it happens. Part of public readiness and coping is reflected in their emotional response and emotion regulation. As people are provided a surplus of information, they may panic. The stress and anxiety ubiquitous of the current Coronavirus coping can have weakening effects on the immune system through hormonal regulatory depletion. In order to be effective, measures and policies require the active cooperation of citizens and communities who may bear significant costs and thus should be involved in relevant decisions. The extent to which people are willing to pay such costs and cooperate with policy measures may therefore influence both the effectiveness of policy and the outputs and outcomes of emergency situations, and may be shaped by their emotional coping (e.g., anxiety).As people understand the information provided by officials through emotional and cognitive filters.

This research will trace  potential factors that influence citizens’ willingness to pay and cooperate with policy measures to mitigate the current pandemic focusing on three types of factors: 1) the performance of the public sector and its relations with citizens – public trust in government and the responsiveness and transparency of emergency management; 2) attitudes and feeling about personal and collective resilience,  and social solidarity; 3) the communication between government and citizens in a digitized and open society. The research will use surveys, focus groups and big data analysis. It will provide scientific insights and practical implications for the current pandemic and future emergencies. 

שינוי הדפוסים במעורבות המעצמות במזרח התיכון בעקבות משבר הקורונה

מסמך משותף של קבוצת מחקר בנושא מעורבות חיצונית במדינות המזרח התיכון בניהול המרכז לחקר הביטחון הלאומי וקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה.

בתקופה שבה העולם כולו עסוק בהתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה היחסים הבינלאומיים משנים את צורתם ואת אופיים. המתח בין הכלכלה לבריאות הציבור, בין גלובליות ללאומיות ובין מדינות תומכות לנתמכות הם רק מספר דוגמאות לאתגרים שמציב המשבר במערכת הקשרים בין מדינות. לצד האתגרים, הובילה ההתמודדות עם המשבר גם להזדמנויות במערכת היחסים הבינלאומית, ומדינות החלו לקיים שיתופי פעולה "חיוביים" ביניהן, ולעיתים אף לקשור קשרים לא-מסורתיים בעזרה הדדית, סיוע הומניטרי, העברת ציוד, שיתוף ידע ועוד. המזרח התיכון חווה תהליכים דומים של אתגרים והזדמנויות בתקופת הקורונה שעליהם יפורט במסמך זה.

קרא עוד

תגובות רגשיות ואחרות בימי קורונה – פרופ' יעל לצר ואחרים

השפעות הקורונה על היבטי חיים שונים, כולל תחושות והתנהגויות שונות.במסגרת המחקר יש לענות על מספר שאלות באופן עצמאי וממוחשב. זמן מילוי השאלון הוא כ- 15 דקות. עם זאת, אין הגבלת זמן ואין תשובות נכונות או לא נכונות. יש לענות על כל הסעיפים באופן הנכון ביותר עבורך.

קרא עוד

הציבור נענה פחות להנחיות רפואיות ברשתות החברתיות

על רקע החשש מהשפעת ה"פייק ניוז" ברשתות החברתיות ואי הציות של חלקים בציבור להוראות הממשלה:

הציבור נענה פחות להנחיות רפואיות ברשתות החברתיות

מידת האמון בממשלה עשויה להשפיע על היענות הציבור להוראות ממשלה המופצות בערוצים מסוימים.

בשבועות האחרונים ראינו כולנו כיצד היענות ציבור להוראות הממשלה בעת משבר חיונית לניהולו של המשבר והפחתת הפגיעה במשק ובחיי אדם. יחד עם זאת, נוכחנו לדעת כי בתנאים מסויימים חלקים מן הציבור, ובהכללה, קהילות מסוימות, אינן נענות להוראות הממשלה, וזאת על אף שהוראות אלה נשמעות ומודגשות בשלל ערוצי ואמצעי תקשורת. מצב זה מעלה את שאלת הנגישות, המותאמות והאפקטיביות של ערוצי התקשורת השונים בהשגת היענות קהילות ופרטים שונים להוראות הממשלה בעת משבר רפואי לאומי חריף. לצד זאת, הועלו חששות בקרב בכירים במערכת הבריאות לפיהן מסרים מוטעים (החל באי דיוקים ועד סילופים מכוונים שניתן לראות בהם "פייק ניוז"), המופצים ברשתות החברתיות, עשויים לפגוע בהיענות הציבור להוראות הממשלה ולגרום לציבור לאמץ התנהגויות שיפגעו במאמץ הלאומי למניעת התפשטות המגיפה. 

קרא עוד

השפעת החשיפה למדיה חברתית, על תחושת הסכנה למחלה ועל שנוי ואמוץ התנהגויות מגנות נגד ה COV-19

שבועיים לאחר התפרצות הקורונה בישראל, נאספו נתונים בשלוש מדינות. כמות החשיפה למדיה בכלל, וחשיפה לסוגים שונים של מדיה (מדיה חברתית, עתונות, רדיו וטלויזיה) הם גורמים חשובים המעבירים מידע רפואי ובריאותי לאוכלוסיה. בכל המדינות גורמי ממשלה עשו שימוש אינטנסיבי של סוגי מדיה שונים על מנת להעביר מסרים רבים של חומרה של הפנדמיה מתוך רצון לגרום לשנוי התנהגות. שנוי זה בהתנהגות נמדד כמדדים של המנעות מפעולות מסוימות ומדדים של עשיית פעולות מסויימות. כמן כן, לאור העובדה שמשרדי בריאות עשו שימוש במדיה, נבחן את המידה שבה אמון במוסדות השילטון מתווכים את ההשפעה של המדיה. במודל התאורטי אנו בוחים את המידה שבה חשיפה למדיה משפיע על התנהגות כאשר אנו משערים שההשפעה על התנהגות היא מתווכת באמצעות תפיסת הסיכון מהמחלה ותחושת הפחד לחלות בה.

איסוף הנתונים נערך בשלוש מדינות ישראל, סין וברזיל.

עורכי המחקר: Gustavo Mesch, Liu Xue Jing and Jose Stropoli

What Influences the Willingness of Chinese WeChat Users to Forward Food-Safety Rumors?

SHUO SEAH Huazhong University of Science and Technology, China.

GABRIEL WEIMANN University of Haifa, Israel.

With the rapid development of social media, the management of online rumors on food safety has become an important issue. The precondition of effectively preventing and treating food safety problems lies in discovering the factors that influence the spreading of rumors. In this exploratory study, we investigate the factors that influence the willingness of Chinese WeChat users to forward food-safety rumors from the perspective of rumor audience. We first construct a theoretical model and put forward certain hypotheses relating variables such as rumor-content credibility, source credibility, and audience’s quality of rational criticism that influences the willingness to forward foodsafety rumors...  

Read more

תרומת מרכז הידע והמחקר הלאומי בתחום ההיערכות למצבי חירום להתמודדות עם משבר הקורונה בטווח המיידי, הקצר, הבינוני והארוך.

מרכז הידע והמחקר הלאומי בתחום ההיערכות למצבי חירום הוקם באוניברסיטת חיפה בינואר 2018 על ידי משרד המדע והטכנולוגיה ורשות החירום הלאומית (רח"ל) במשרד הביטחון. מוסדות הליבה המעורבים במרכז הם אוניברסיטת חיפה, הטכניון והאוניברסיטה העברית בירושלים, יחד עם חוקרים מהמרכז למחקרים צבאיים ברפאל- מערכות לחימה מתקדמות, בית החולים רמב"ם, מכללת תל חי ובית הספר לסיוע הומניטרי, וכן שותפים מעיריית חיפה ועמותת נתן-לסיוע הומניטרי בין לאומי.

בראש המרכז עומדת פרופ' דבורה שמואלי מהחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה.

סיוע של המרכז בזמן מגפת הקורונה: תרומת המרכז למאמץ היא בשני רבדים:

1. הזרמת נתונים תובנות והמלצות לצוותים ומקבלי החלטות, בהתבסס על מחקרים בנוגע להתמודדות עם מגפות בכלל, והקורונה בפרט.

2. אפיון נושאים הדורשים התייחסות ומענה לשאלות מקבלי החלטות (במל"ל ובצוותי חשיבה אחרים) שאליהן יתבקשו להתייחס.

קרא עוד

היום שאחרי משבר הקורונה: מחקר מולטי דיסציפלינרי והשוואתי על אסטרטגיות יציאה ממשבר הקורונה

משבר הקורונה מציב אתגרים רבים למשק ולאוכלוסיה בישראל בכל תחומי החיים. עם תחילת המשבר, הוביל משרד הבריאות את תהליכי קבלת ההחלטות וקבע את אופן הפעולה וכללי ההתנהגות, אשר אומצו על ידי ראש הממשלה ונאכפו על ידי גורמי האכיפה ברמה הארצית (משטרה) והמקומית (פיקוח).

עם חלוף הזמן, משתלבים בתהליכי קבלת ההחלטות נושאים רבים אחרים, מעבר לנושאי הבריאות -נושאים כלכליים וחברתיים, ועולות שאלות בנוגע לתהליכי קבלת החלטות המתבססות על ידע ומידע וניתוח מגוון ההשלכות וההשפעות על כל תחומי החיים, ועל אוכלוסיות שונות.

קבוצת חוקרים ממרכז הידע והמחקר בתחום ההיערכות למצבי חירום באוניברסיטת חיפה עורכים מחקר הבוחן אסטרטגיות יציאה מהמשבר ותכניות חזרה הדרגתית לשגרה ושיקום, תוך שילוב נושאים מדיסציפלינות שונות ואינטגרציה ביניהן: היבטי ממשל וקבלת החלטות, בריאות, רווחה, כלכלה, היבטים משפטיים ותפקוד רשויות מקומיות.

בראש המחקר עומדת פרופ' דבורה שמואלי מאוניברסיטת חיפה, ואיתה מובילים: פרופ' ערן ויגודה-גדות, פרופ' עלי זלצברגר, פרופ' שלמה מזרחי, פרופ' מיכל שמאי ודר' מיכל בן גל מאונ' חיפה; פרופ' חגי לוין ופרופ' ערן פייטלסון מהאוניברסיטה העברית בירושלים; ופרופ' פנינה פלאוט מהטכניון.

קרא עוד

צור קשר

הפקולטה למדעי החברה ע"ש שמואל והרטה עמיר, אוניברסיטת חיפה, הר הכרמל, חיפה 3498838