ד
ד"ר איתי בארי
פרופ' דנה ושדי
פרופ' דנה ושדי
טליה גורן
טליה גורן
Image

הציבור נענה פחות להנחיות רפואיות ברשתות החברתיות

בשבועות האחרונים ראינו כולנו כיצד היענות ציבור להוראות הממשלה בעת משבר חיונית לניהולו של המשבר והפחתת הפגיעה במשק ובחיי אדם. יחד עם זאת, נוכחנו לדעת כי בתנאים מסויימים חלקים מן הציבור, ובהכללה, קהילות מסוימות, אינן נענות להוראות הממשלה, וזאת על אף שהוראות אלה נשמעות ומודגשות בשלל ערוצי ואמצעי תקשורת. מצב זה מעלה את שאלת הנגישות, המותאמות והאפקטיביות של ערוצי התקשורת השונים בהשגת היענות קהילות ופרטים שונים להוראות הממשלה בעת משבר רפואי לאומי חריף. לצד זאת, הועלו חששות בקרב בכירים במערכת הבריאות לפיהן מסרים מוטעים (החל באי דיוקים ועד סילופים מכוונים שניתן לראות בהם "פייק ניוז"), המופצים ברשתות החברתיות, עשויים לפגוע בהיענות הציבור להוראות הממשלה ולגרום לציבור לאמץ התנהגויות שיפגעו במאמץ הלאומי למניעת התפשטות המגיפה. 

בניסוי שנערך בראשית חודש אפריל 2020 במחלקה למנהל ומדיניות ציבורית בביה"ס למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה בקרב 400 נבדקים, בעיצומו של משבר הקורונה בישראל, נמצא כי בניגוד לחששות, הציבור הישראלי מתפתה במידה פחותה באופן מובהק להיענות למסרים הנשמעים ברשתות החברתיות בימי הקורונה.

במהלך הניסוי, שנערך על ידי טליה גורן, ד"ר איתי בארי ופרופ' דנה ושדי, הוצגה למשתתפים הנחיה מלאכותית מטעם משרד הבריאות, למדוד חום פעמיים ביום ולדווח על התוצאות בטופס מקוון למשרד הבריאות. ההנחיה הוצגה למשתתפים כהוראה "חדשה" של המשרד בארבעה ערוצי תקשורת: אתר משרד הבריאות, אתר חדשות, פוסט פייסבוק של משרד הבריאות ופוסט פייסבוק של אדם אנונימי. לאחר מכן נתבקשו הנבדקים לציין את מידת נכונותם להיענות להוראה זו. בנוסף, נמדדו גם רמות חרדה, דחק (סטרס), אמון בממשל, לגיטימיות הממשל, תפיסת סיכון ומשתנים דמוגרפיים רבים.

נמצא כי משתתפי הניסוי נענו פחות להוראת משרד הבריאות כאשר היא הוצגה להם ע"י משתמש אנונימי ברשת הפייסבוק. לעומת זאת, כאשר אותה הנחיה הוצגה לנבדקים בערוצי התקשורת הרשמיים, מידת ההיענות הייתה גבוהה יותר באופן מובהק, ללא הבדל בין ערוצים אלה.

arozi

"נראה שהציבור יודע להבדיל בין איכויות מקורות וערוצי המידע אליו הוא נחשף ומחשב את התנהגותו בהתאם לכך", אומר ד"ר איתי בארי. "בכל זאת, עדיין זוהתה היענות להנחיות אנונימיות ברשת החברתית. על מקבלי ההחלטות לקחת זאת בחשבון ולפעול להגברת הנגשת מידע לציבור באמצעים רשמיים, תוך הדגשת הסכנה שבהיענות למידע אנונימי ברשת".

עוד עלה מן המחקר כי משתתפים אשר נחשפו להוראת משרד הבריאות באתר חדשות והביעו מידת אמון רבה בממשלה, הפגינו רמות היענות גבוהות במיוחד. "נראה כי ישנם ערוצי תקשורת מסוימים שבהם היענות הציבור להוראות הממשלה תלויה במידת האמון שהוא רוחש כלפי השלטון", אומרת פרופ' דנה ושדי. "המשמעות היא שישנם ערוצי תקשורת רשמיים שחלק מהציבור שאינו נותן אמון בממשלה, עשוי להיענות להם במידה פחותה, ולמסרים הנשמעים בהם, גם כאשר מדובר במסרים חיוניים בשעת חירום".

"המחקר הזה מהווה ניסוי ראשוני", מוסיפה טליה גורן. "בימים הקרובים נרחיב אותו לכדי בחינה של ערוצים ותנאים נוספים שעשויים להשפיע על מידת ההיענות להוראות חירום. אנחנו מאמינים שהמחקר יסייע לממשלות למקד את משאביהן ולפנות לציבור באמצעים היעילים ביותר שיאפשרו את ניהולם של משברים רפואיים חריפים באופן מהיר ויעיל יותר. 

graff

צור קשר

הפקולטה למדעי החברה ע"ש שמואל והרטה עמיר, אוניברסיטת חיפה, הר הכרמל, חיפה 3498838